ילד בטניס תחרותי: עומס אימונים, גיל ומי קובע

ילד בן אחת עשרה בקבוצה התחרותית של אקדמיית טניס. חמישה אימונים בשבוע, אימון כושר בנוסף, וטורניר כמעט בכל סוף שבוע. בחודשים האחרונים הוא מתלונן על כאב בגב התחתון, בעיקר בהגשה. המאמן אומר שזו עייפות, שכל השחקנים עוברים את זה, ושהוא צריך לחזק את הבטן. בטורניר הבא הוא משחק שלושה משחקים ביום אחד, בחום של אוגוסט. אחרי כמה שבועות מתגלה שבר מאמץ בחוליה. כולם אומרים להורים שהוא ילד, ושילדים מתאוששים מהר.

ילדים מתאוששים מהר מהרבה דברים. אבל השאלה כמה שעות ילד בן אחת עשרה מתאמן, כמה משחקים הוא משחק ביום, ומה עושים כשהוא מתלונן על כאב, אינה שאלה שהילד מחליט עליה לבדו. אחרי פגיעה נבחנות ההחלטות של המבוגרים סביבו, והקשר בינן לבין הפגיעה.

הגוף שגדל

טניס תחרותי כולל תנועות חוזרות רבות: הגשות, חבטות מן הקו, עצירות וזינוקים. התנועות האלה מעמיסות על הגב, על הכתף, על המרפק, על שורש כף היד ועל הברכיים. ברפואת ספורט מוכרות פגיעות עומס אצל ספורטאים צעירים, ובתקופות של גדילה מהירה הגוף עשוי להיות פגיע יותר לעומס חוזר.

לכן כאב חוזר אצל טניסאי צעיר, בגב, בכתף, במרפק או בעקב, אינו סיבה להמשיך באימונים כרגיל, וראוי לבדוק אותו אצל רופא. ספורט הישגי אצל ילדים נשען על כך שהמבוגרים סביב הילד יודעים לזהות סימן אזהרה, גם כשהילד עצמו רוצה להמשיך.

מי קובע את העומס

• המאמן והאקדמיה. הם שבונים את תוכנית האימונים, קובעים כמה שעות ובאיזו עצימות, ומחליטים מה עושים עם תלונה על כאב. מאמן שידע על כאב חוזר והמשיך באותו עומס, או שהגביר אותו לקראת טורניר, קיבל החלטה שעשויה להיבחן בדיעבד.

• ההורים. הם שותפים להחלטה, אבל הם סומכים לא פעם על המומחיות של המאמן. הורה שנאמר לו "זו עייפות, זה עובר" אולי לא קיבל את המידע שהיה צריך כדי להחליט.

• מארגני הטורנירים. הם קובעים את לוח המשחקים, ובכלל זה כמה משחקים ביום, באילו שעות, וכמה מנוחה יש ביניהם.

המאמן: תעודה ואחריות

לפי תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) מ-2018, אימון טניס של ספורטאים חובבים שטרם מלאו להם 18, ושל ספורטאים הישגיים, מחייב תעודת הסמכה. תעודת מדריך מתירה לאמן חובבים שטרם מלאו להם 18 וספורטאים הישגיים שטרם מלאו להם 16, ואימון של ספורטאים הישגיים בכל הגילים מותר בתעודת מאמן. אימון של חובבים מגיל 18 ושל ספורטאים מזדמנים אינו מחייב תעודה לפי אותו פרט. "ספורטאי הישגי" בענף אישי הוא, לפי התקנות, ספורטאי הרשום באיגוד המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט, והגיל נמדד ביום הראשון של עונת הספורט.

ב-2 בינואר 2027 נכנס לתוקף תיקון מס' 17 לחוק הספורט. לפי התיקון, מי שמאמן בסוג פעילות שבו נדרשת תעודה יצטרך להיות גם רשום במרשם ציבורי, והממונה לא ירשום מי שהורשע בעבירה שבשלה, לדעת ועדה של משרד הספורט, אינו ראוי לאמן. החוק מסמיך גם את השר לקבוע בתקנות תנאים לתעודה, ובהם הכשרה בעזרה ראשונה ובמוגנות ילדים, והוראות מעבר למאמנים ותיקים. אלה אינן חובות אחידות שחלות אוטומטית על כל מאמן ביום התחילה. חוק התיקון עצמו קובע שמי שמחזיק בתעודת הסמכה ערב יום התחילה זכאי להיכלל במרשם אם יגיש בקשה ולא הורשע בעבירה שבשלה אינו ראוי לאמן, ושתקנות שהותקנו לפני יום התחילה, ובהן תקנות 2018, נשארות בתוקף כל עוד לא שונו או בוטלו (סעיף 18(ג)-(ד) לחוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד-2024).

תעודת הסמכה אינה ערובה להחלטות נכונות, והיעדרה אינו מוכיח לבדו שהפציעה נגרמה ברשלנות. אבל כשאקדמיה מעסיקה מאמן בלי התעודה הנדרשת, או מעמידה מאמן אחד מול קבוצה גדולה מכדי לעקוב אחרי כל ילד, נשאלות שאלות גם עליה.

הטורניר: חום, לוח משחקים ועזרה ראשונה

בטורניר טניס שמארגנים אגודה, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, תקנות הספורט מ-2022 דורשות נוכחות של מגיש עזרה ראשונה או אח לפחות, ותיק עזרה ראשונה בהרכב שנקבע. טורניר שמארגן גוף אחר אינו נכנס בהכרח להגדרה של פעילות ספורט מאורגנת, ואז נבחנת בעיקר חובת הזהירות הכללית.

בטורנירי קיץ, מכת חום והתייבשות הן סכנה ממשית גם אצל ילדים. חובת הזהירות של מארגן שקובע לוח משחקים לילדים עשויה לכלול התאמה של שעות המשחק, מנוחה בין משחקים, מים וצל, ונכונות לעצור כשהתנאים מסוכנים.

הבדיקה הרפואית

לפי סעיף 5 לחוק הספורט, אגודה, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, ועד 2.1.2027 גם מכון ספורט, לא ישתפו ספורטאי בתחרות שהם מארגנים אלא אם נבדק קודם ונמצא כשיר. לפי התקנות, הספורטאי ממלא שאלון רפואי בכל עונה ועובר בדיקה גופנית כללית מדי שנה, והוא חייב להתייצב לבדיקה במועד שנקבע לו ולהשיב בכנות. הבדיקה אינה אמורה לגלות כל פגיעת עומס, אבל היא הזדמנות לספר לרופא על כאבים חוזרים.

מה עושים כהורים

• לתעד תלונות על כאב: מתי התחילו, מה נאמר למאמן, ומה הוא ענה.

• לבקש הערכה רפואית אצל רופא ספורט או אורתופד ילדים כשהכאב חוזר, ולא להסתפק באבחנה של המאמן.

• לבקש לראות את תוכנית האימונים ואת היקף השעות השבועי.

• לבדוק שלמאמן יש תעודה מתאימה לגיל ולרמה של הילד.

• לשאול את מארגני הטורנירים על לוח המשחקים ועל הסידורים לימים חמים.

• לדעת שכאשר המסגרת היא אגודה, ואקדמיה שפועלת כתאגיד בענף עשויה להיחשב אגודת ספורט לפי ההגדרה הרחבה בחוק, חוק הספורט מאפשר לספורטאי שטרם מלאו לו 18 לעבור לאגודה אחרת בתוך 30 יום אם המשך הפעילות עלול לגרום לו נזק של ממש, ואם האגודה אינה מסכימה, מכריע שופט שמונה לכך.

אקדמיה, מאמן פרטי והורה שמאמן

טניסאים צעירים מתאמנים לא פעם אצל כמה גורמים במקביל: קבוצה באקדמיה, שיעורים פרטיים אצל מאמן אחר, אימון כושר אצל מאמן שלישי, ולפעמים גם אימונים עם ההורה. כשכל אחד מהם בונה עומס משלו בלי לדעת על האחרים, הילד עלול לקבל יותר ממה שאיש מהם תכנן.

במצב כזה כל מאמן אחראי לאימון שלו, ונבחן גם אם שאל מה עוד הילד עושה והתאים את העומס. אקדמיה שמקבלת ילד לקבוצה תחרותית עשויה להידרש לדעת את היקף האימונים הכולל שלו. והורה שמאמן בעצמו, או שמוסיף שיעורים פרטיים, לוקח על עצמו חלק מן ההחלטה.

הורה שמבקש מן המאמנים לדבר ביניהם, ומנהל רישום פשוט של כל שעות האימון בשבוע, עושה צעד חשוב לתיאום העומס, ומייצר תיעוד שיידרש אם בכל זאת משהו יקרה.

שתי דוגמאות

הדוגמאות שלהלן היפותטיות ונועדו להמחשה בלבד. אין ללמוד מהן על תוצאה צפויה במקרה אחר.

טניסאי בן ארבע עשרה מתאמן בהיקף שעות גבוה, מתלונן על כאב במרפק, והמאמן מוריד מיד עומס ומפנה לרופא ספורט. מתגלה פגיעת עומס קלה, והוא חוזר בהדרגה. כאן המבוגרים זיהו את הסימן ופעלו, ובלי נסיבות נוספות קשה להצביע על הפרת חובה.

טניסאית בת שתים עשרה מתלוננת במשך חודשים על כאב בגב, המאמן אומר שזו עייפות ומגביר עומס לקראת אליפות, והיא משחקת שלושה משחקים ביום בחום. מתגלה שבר מאמץ. כאן נבחנות ההחלטות שלאורך הדרך, ולא רק הרגע האחרון, ונבחן בחוות דעת רפואית אם הן קשורות לשבר.

טניס תחרותי אצל ילדים נשען על מבוגרים שמחליטים על העומס, על לוח המשחקים ועל התגובה לכאב. אחרי פגיעה נבחן מה ידעו המאמן, האקדמיה והמארגן, מה עשו עם המידע, והאם ההחלטות שלהם קשורות לפגיעה.