קטיעת גפה בתאונת דרכים או בתאונת עבודה: נכות, תותבות ופיצוי

קטיעה של יד או רגל היא פגיעה שאין ממנה חזרה. אחרי הניתוח והשיקום מגיעה התותבת, ואיתה שגרה חדשה. צריך ללמוד מחדש לעבוד, לנהוג ולתפקד בבית, ולהתמודד עם כאבים בגדם. מי שנפגע בתאונת דרכים או בתאונת עבודה זכאי לפיצוי שאמור לממן את כל זה לאורך החיים. המאמר מסביר איך נקבעת הנכות בקטיעה, מה ההבדל בין המסלולים, ומה צריך להיכלל בפיצוי כדי שלא יחסר כסף בעוד עשר או עשרים שנה.

הנכות בקטיעה: איך היא נקבעת

הנכות הרפואית בקטיעה נקבעת לפי המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי לקביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה. אותם מבחנים משמשים את ועדות הביטוח הלאומי, וגם את המומחים בתביעות לפי חוק הפלת"ד. שיעור הנכות תלוי בגפה שנקטעה ובגובה הקטיעה. קטיעה מעל הברך, למשל, נבחנת אחרת מקטיעה מתחת לה.

לצד הקטיעה עצמה יש לבדוק פגיעות נלוות שעשויות להוסיף נכות:

• כאבי גדם וכאבי פנטום, שהם כאבים המורגשים בגפה שאינה קיימת.

• בעיות עור ופצעים בגדם, שמקשים על השימוש בתותבת.

• עומס על הגב, על הגפה השנייה ועל המפרקים, שמתפתח עם השנים.

• פגיעה נפשית, שאינה נדירה אחרי אובדן גפה.

אצל נפגע עבודה, הוועדה רשאית לשקול גם את השפעת הנכות על כושר העבודה ולהגדיל את הדרגה לפי תקנה 15. על כך במאמר על תקנה 15 לנפגעי עבודה, ובמאמר על קביעת אחוזי נכות מתאונת עבודה.

שני מסלולים: תאונת דרכים ותאונת עבודה

בתאונת דרכים, הנפגע תובע את מבטח הרכב לפי חוק הפלת"ד, בלי צורך להוכיח אשמה. בתאונת עבודה, הנפגע פונה קודם כל למוסד לביטוח לאומי. נכות יציבה של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית, ונכות של 9% עד 19% מזכה במענק חד-פעמי.

מעבר לביטוח הלאומי, נפגע עבודה יכול לתבוע בנזיקין את מי שאחראי לתאונה. כך למשל:

• המעסיק, אם לא סיפק הגנה על המכונה, הדרכה או ציוד מגן.

• קבלן ראשי או מזמין העבודה באתר בנייה.

• יצרן או יבואן של מכונה פגומה.

בתביעה נגד המעסיק, סעיף 82 לפקודת הנזיקין קובע שגמלאות הביטוח הלאומי מנוכות מן הפיצוי. מכאן שהתביעה בנזיקין משלימה את מה שהגמלה אינה מכסה. המאמר על תאונת עבודה באתר בנייה מרחיב על השאלה את מי תובעים.

כשתאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, למשל נהג חלוקה שנפגע בדרך, התמונה שונה. לפי סעיף 8 לחוק הפלת"ד, מי שיש לו עילה לפי החוק אינו יכול לתבוע בשל נזק הגוף לפי פקודת הנזיקין, למעט מקרה שבו התאונה נגרמה במתכוון. התביעה מוגשת אז נגד מבטח הרכב, לצד הגמלאות מהביטוח הלאומי.

התותבת: הוצאה לכל החיים

התותבת היא לב התיק בקטיעה. משרד הבריאות משתתף במימון תותבות גפיים, ונפגע עבודה מוכר מקבל ציוד שיקום במסגרת הזכאות של נפגעי עבודה. אבל ההשתתפות הציבורית אינה תמיד מכסה את כל מה שהנפגע צריך בפועל, והפיצוי נועד לכסות את הפער.

בחישוב העלות לאורך החיים נבחנות שאלות כאלה:

• כל כמה שנים צריך להחליף תותבת, וכל כמה זמן להחליף את השקע שמתחבר לגדם.

• עלות התחזוקה, התיקונים והביקורים אצל הטכנאי.

• האם נדרשת תותבת נוספת, למשל למקלחת או לפעילות גופנית.

• האם רכיב מתקדם, כמו ברך ממוחשבת, מתאים לנפגע ולאורח חייו.

את התשובות נותנים רופא שיקום וטכנאי תותבות, בחוות דעת שמפרטת את הצרכים ואת העלויות. בית המשפט בוחן אם הצורך סביר לנפגע הזה, לפי גילו, עיסוקו ומצבו. נפגע צעיר ופעיל יזדקק לתותבות רבות יותר לאורך חייו, ולכן ראש הנזק הזה גדל ככל שהנפגע צעיר יותר.

לעיתים הגדם משתנה בשנים הראשונות, והתותבת הראשונה אינה מתאימה כבר אחרי זמן קצר. לעיתים נדרש ניתוח נוסף בגדם. כל אלה צריכים להופיע בחוות הדעת, כי מה שלא נכלל בה קשה מאוד להוסיף בהמשך. כדאי לשמור כל מסמך מן המכון שבו הותאמה התותבת: הצעות מחיר, אישורי התאמה, תיקונים וחשבוניות.

התאמות בבית, ברכב ובעבודה

קטיעה משנה את הדרך שבה אדם נע בתוך ביתו. לעיתים צריך להתאים את המקלחת, להוסיף מאחזים או להחליף דירה בקומה גבוהה בלי מעלית. ברכב, נפגע שאיבד רגל ימין יזדקק לעיתים לרכב אוטומטי עם התאמות. קטיעה של יד מחייבת התאמות אחרות, בבית ובמקום העבודה.

כל אחת מן ההוצאות האלה היא ראש נזק שצריך להוכיח, בדרך כלל בחוות דעת של מרפא בעיסוק או של מומחה לשיקום. ההוצאות נבחנות לפי ההפרש שבין מה שהנפגע צריך עכשיו לבין מה שהיה מוציא בכל מקרה. מי שקטיעת הרגל פוגעת בניידותו יכול לבדוק גם את זכאותו לגמלת ניידות, כפי שמוסבר במאמר על גמלת ניידות.

הפסד השתכרות ושיקום מקצועי

ההשפעה של קטיעה על העבודה תלויה מאוד במקצוע. עובד כפיים, נהג או טבח עלולים לאבד את מקצועם לגמרי. עובד משרד יחזור לעיתים לעבודה, אבל בהיקף קטן יותר או בלי הקידום שהיה צפוי לו. בית המשפט אינו נצמד לאחוז הנכות הרפואית, ובוחן את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע הספציפי.

חוק הביטוח הלאומי מזכה נפגע עבודה גם בשיקום מקצועי. הסבה מקצועית מוצלחת עשויה להקטין את ההפסד, וחברת הביטוח תטען לכך. מנגד, הסבה שלא צלחה, או עבודה שהנפגע מחזיק בה בקושי רב, הן ראיה לפגיעה ממשית. המאמר על הפסד השתכרות אחרי תאונת עבודה מסביר את החישוב.

אצל עצמאי, ההפסד נבחן לפי ההכנסה שדווחה לרשויות המס בשנים שלפני התאונה. לכן כדאי לאסוף מוקדם את השומות, את הדוחות השנתיים ואת ספרי החשבונות. עצמאי שעבד בעיקר בעבודה פיזית, כמו שיפוצניק או חקלאי, עלול לאבד את העסק כולו, ואז נבחנת גם השאלה מה יכול היה העסק להכניס בשנים הבאות.

כאב, סבל ופגיעה נפשית

מעבר להוצאות, הקטיעה גורמת לנזק שאינו ממוני: הכאב, האובדן, השינוי בדימוי הגוף והוויתור על פעילויות שהיו חלק מן החיים. בתאונת דרכים, הפיצוי על הנזק הזה מחושב לפי נוסחה שבתקנות, לפי אחוזי הנכות ומספר ימי האשפוז, עם הפחתה למי שהיה מעל גיל שלושים ביום התאונה. בתביעה נגד מעסיק או צד שלישי, בית המשפט קובע את הסכום לפי שיקול דעתו.

פגיעה נפשית אחרי קטיעה אינה סימן לחולשה. חרדה, דיכאון וקושי לצאת מן הבית שכיחים אחרי אובדן גפה. כשהם מאובחנים ומטופלים, הם עשויים להוסיף נכות ולהשפיע על כושר העבודה. לכן כדאי לפנות לטיפול נפשי מוקדם, ולא לחכות שהמצב יחלוף מעצמו.

מה הביטוח הלאומי נותן לנפגע עבודה קטוע

מעבר לדמי הפגיעה בתקופה הראשונה ולקצבת הנכות, החוק קובע זכויות נוספות לנכות גבוהה. לפי סעיף 112 לחוק, נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 75% לפחות זכאי לקצבה מיוחדת ולמענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו.

בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הגמלה שהמוסד חייב לשלם מופחתת מן הפיצוי שחברת הביטוח משלמת, לפי סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי. לכן כדאי שהתחשיב יכלול את שני המסלולים יחד, כבר לפני שמגישים את התביעה.

משרד עו"ד יניב גביש מלווה נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים, ובהם נפגעים שאיבדו גפה. כדאי להתייעץ לפני חתימה על כל מסמך מול חברת ביטוח.