רכיבה על סוסים: נפילה, סוס שאינו מתאים ואחריות החווה

משפחה מגיעה לחווה לטיול רכיבה של שעה. אף אחד מהם לא רכב קודם. המלווה נותן לאם, שמודיעה שהיא מפחדת, את הסוס הגבוה והעצבני של החווה, כי שאר הסוסים תפוסים. באמצע הטיול, כלב נובח מתוך שיח, הסוס נבהל ודוהר, והיא נופלת. שבר באגן. בחווה מסבירים שסוס הוא בעל חיים, ושאי אפשר לצפות מה הוא יעשה.

נכון שאי אפשר לצפות כל תגובה של סוס. אבל בדיוק בגלל זה, חווה מקצועית אמורה לדעת אילו סוסים מתאימים למתחילים, אילו סוסים נבהלים בקלות, ואיזה מסלול מתאים לרוכבים שלא רכבו מעולם. ההחלטה להעלות רוכבת מפוחדת על הסוס העצבני של החווה אינה של הסוס, והיא שנבחנת.

הסיכון שבענף

רכיבה על סוסים היא ענף עם סיכון מובנה משמעותי. סוס הוא בעל חיים גדול וחזק, והוא מגיב לרעש, לתנועה ולבהלה. רוכב מנוסה שנופל כשהסוס שלו נבהל בקפיצה בתחרות נפגע לרוב מן הסיכון הרגיל של הענף, בלי שמישהו התרשל. ומנגד, השתתפות בענף אינה הסכמה לכל תוצאה. מה שנבחן אחרי נפילה הוא ההחלטות של החווה: איזה סוס, איזה ציוד, איזה מסלול, איזה מדריך, וכמה רוכבים לכל מלווה.

השאלות שנבחנות

• התאמת הסוס לרוכב. האם הסוס שנבחר מתאים לרמה, לגיל ולמשקל של הרוכב, והאם הסוס ידוע כנבהל, בועט או מתפרץ.

• ציוד. האם האוכף והרצועות היו תקינים ומהודקים, האם הציוד התאים לרוכב, והאם הייתה לרוכב קסדה.

• מסלול ותנאים. האם המסלול מתאים למתחילים, והאם הוא עובר ליד כביש, כלבים או מקורות רעש.

• מספר רוכבים למלווה. טיול של עשרה מתחילים עם מלווה אחד בראש הטור אינו מאפשר לו לראות מה קורה מאחור.

• תדריך. האם הוסבר איך יושבים, איך עוצרים, ומה עושים אם הסוס נבהל.

• הצהרה על ניסיון. האם החווה שאלה על ניסיון קודם, והאם התחשבה בתשובה.

הדין: אין רכיבה בלי תעודה

רכיבה על סוסים היא מן הענפים המוסדרים ביותר בתקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) מ-2018. בכל סוגי הרכיבה שבתקנות, לימוד רכיבה לפעילות עממית, טיולי שטח, וולטינג, רכיבה בסגנון אולימפי ובסגנון מערבי, אין הרשאה לאמן בלי תעודה כלל, גם לא באימון חד פעמי של רוכבים מזדמנים. בטיולי שטח, התקנות קובעות במפורש שליווי של רוכבים בטיול רכיבה נחשב אימון, כך שגם המלווה בטיול של שעה צריך תעודת מדריך רכיבה בטיולי שטח.

המשמעות המעשית: מלווה שיוצא עם משפחה לטיול בלי תעודה פועל בניגוד לתקנות. הפרה כזו אינה מוכיחה לבדה שהחווה אחראית לנפילה, אבל היא חלק מן הבדיקה, יחד עם השאלה אם הייתה קשורה לנזק. ומינואר 2027, לפי תיקון מס' 17 לחוק הספורט, אפשר יהיה לבדוק במרשם ציבורי אם המדריך רשום כבעל תעודה.

בתחרות רכיבה של אגודה או איגוד, תקנות 2022 דורשות נוכחות של חובש ברפואת חירום לפחות. ובבדיקות הרפואיות לספורטאים המשתתפים בתחרויות, בדיקת המאמץ ברכיבה על סוסים נדרשת מגיל 40, מדי שנה.

ילדים, חוגים ורכיבה טיפולית

חוגי רכיבה לילדים הם פעילות נפוצה, והרף שנדרש בהם גבוה יותר, משום שילדים פחות מסוגלים להעריך סיכון ולהגן על עצמם. אחרי פציעה נבחן אם הסוס היה רגוע ומתאים לילד, אם הילד חבש קסדה, אם הליווי היה צמוד בשלבים הראשונים, ואם השיעור התקיים במקום שמתאים לרמה. גם ברכיבה טיפולית, שבה משתתפים ילדים ומבוגרים עם מוגבלות, נדרש רף גבוה במיוחד של התאמה, ליווי וזהירות, משום שהרוכבים פחות מסוגלים להגן על עצמם בנפילה.

בעל החיים והאחריות

העובדה שהנזק נגרם בידי בעל חיים אינה מוציאה אותו מתחום האחריות. מי שמחזיק בעל חיים ומשתמש בו לפעילות עם הציבור חב חובת זהירות, ובכלל זה להכיר את התכונות שלו ולנהוג בזהירות המתחייבת מהן. סוס שידוע כבועט, שהחווה מעמידה בשורה צפופה של רוכבים, מעלה שאלה ממשית על החלטת החווה.

מה לשאול את החווה לפני שעולים

שיחה קצרה לפני הרכיבה יכולה לחשוף הרבה. כדאי לשאול:

• האם למדריך או למלווה יש תעודה של מדריך רכיבה, ומאיזה סוג: לימוד, טיולי שטח או ענף תחרותי.

• איך נבחר הסוס, והאם הוא מתאים למתחילים. ולספר בכנות על הניסיון ועל הפחד.

• האם יש קסדה לכל רוכב, במידה המתאימה.

• מה המסלול, והאם הוא עובר ליד כביש או מקורות רעש.

• כמה רוכבים יוצאים עם כל מלווה.

• האם החווה מבוטחת בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

חווה שמתחמקת מן השאלות האלה, שאין לה קסדות או שהמלווה שלה הוא נער בלי תעודה, נותנת לכם מידע חשוב לפני שעולים על הסוס.

שתי דוגמאות

הדוגמאות שלהלן היפותטיות ונועדו להמחשה בלבד. אין ללמוד מהן על תוצאה צפויה במקרה אחר.

רוכבת תחרותית מנוסה נופלת כשהסוס שלה נעצר לפני מכשול בתחרות. הציוד תקין, הסוס מוכר לה, והחובש במקום מטפל בה מיד. בנסיבות אלה הנפילה נראית כחלק מן הסיכון הרגיל של רכיבת קפיצות, בלי שנראה שמישהו התרשל.

ילד בן תשע בחוג רכיבה עולה על סוס שהחווה יודעת שנבהל ממכוניות, בשיעור שעובר ליד כביש, עם מדריכה בלי תעודה שמלווה שישה ילדים. הסוס נבהל ממשאית. כאן עולות שאלות קשות על ההחלטות של החווה, על הסוס, על המסלול ועל המדריכה, ויש לבחון את הקשר בינן לבין הנפילה. בגלל גילו, סעיף 5(ג) לפקודת הנזיקין קובע שהילד לא ייחשב כמי שחשף את עצמו לסיכון מרצונו.

מה לעשות אחרי נפילה מסוס

• כשרוכב נפל ומתלונן על כאב בגב או בצוואר: להזעיק עזרה, להימנע מהזזה מיותרת, ולפעול לפי הנחיות המוקד, כשפעולות מצילות חיים קודמות לכל דבר אחר.

• לרשום את שם הסוס, את שם המדריך או המלווה, ומה נאמר בתדריך.

• לשאול ולרשום אם הסוס ידוע כנבהל או כבעייתי. לעיתים רוכבים אחרים יודעים.

• לצלם את הציוד ואת המקום.

• לשמור את הטופס שנחתם ואת הקבלה.

• לבקש לראות את תעודת המדריך, ולבדוק אם החווה מבוטחת.

סוס הוא בעל חיים, ואף אחד אינו יכול לצפות כל תגובה שלו. אבל החווה בוחרת את הסוס, את המסלול, את הציוד ואת המדריך. אחרי נפילה, השאלה היא אם הבחירות האלה היו סבירות, ואם הן קשורות לפגיעה.