אימוני כוח: פציעה בהרמת משקולות, מאמן אישי ותוכנית אימון

גבר בן ארבעים וחמש חוזר להתאמן אחרי שנים. הוא נרשם למכון כושר ומשלם על חבילת אימונים עם מאמן אישי. באימון השלישי המאמן מעמיס עליו סקוואט עם מוט על הגב, במשקל שהוא עצמו לא היה בוחר, וממשיך להוסיף. בחזרה השמינית משהו נתפס בגב התחתון. בדיקת הדמיה מראה פריצת דיסק. הוא אומר לעצמו את מה שמתאמנים רבים אומרים: הרמתי יותר מדי, זה עליי.

לפעמים באמת לא הייתה כאן אחריות של איש אחר. מתאמן ותיק שמעמיס לבד משקל שהוא יודע שאינו מסוגל לו, בלי שמישהו הדריך אותו או ביקש ממנו, מתקשה להצביע על מי שהפר חובה כלפיו. אבל מתאמן שחזר אחרי שנים של הפסקה, ומשלם למאמן כדי שהמאמן יחליט בשבילו כמה להרים, נמצא במצב אחר. המאמן קיבל על עצמו לתכנן את האימון ולהשגיח עליו, והשאלה אם עשה זאת בזהירות סבירה נבחנת לגופה.

מה החוק מחייב את מכון הכושר

חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) חל על "מכון כושר", שהוא מקום שבו מתאמנים במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני. הוא קובע כמה חובות שרלוונטיות לשאלת האחריות אחרי פציעה:

• הצהרת בריאות. מכון יקבל מתאמן רק אחרי שהמציא שאלון רפואי עם הצהרת בריאות חתומה. אם השיב בחיוב על אחת השאלות, נדרשת גם תעודה רפואית מרופא. ההצהרה מתחדשת אחת לשנתיים, והתעודה הרפואית אחת לשנה.

• הדרכת מתאמן חדש. "מתאמן חדש" הוא מי שהצהיר בעת ההרשמה שהוא מתאמן לראשונה במכון כושר. מתאמן כזה יתקבל רק אחרי הדרכה בידי מדריך, הכוללת תוכנית אימון מותאמת אישית ואת כללי הבטיחות, לרבות דרכי ההפעלה של המכשירים. מי שכבר התאמן במכון כושר בעבר, ועובר למכון אחר או חוזר אחרי הפסקה, אינו "מתאמן חדש" לפי ההגדרה הזו.

• עזרה ראשונה. בכל זמן שאין במכון מדריך, צריך להימצא במתחם אדם שעבר קורס עזרה ראשונה ובעל תעודה בתוקף.

• קטינים. כשמתאמנים קטינים חייב להיות נוכח מדריך לאימון קטינים, והתקנות קובעות כמה קטינים מדריך אחד רשאי להדריך בבת אחת, מגבלות על המכשירים ובדיקה תקופתית של כל המכשירים אחת לשישה חודשים.

• מכשיר החייאה. מכון שהתקבלו אליו חמש מאות מתאמנים קבועים לפחות חייב להציב דפיברילטור במקום מרכזי ונגיש ולדאוג לתקינותו.

חובות ההדרכה והעזרה הראשונה שבסעיף 4א אינן חלות על מכון בבניין מגורים, במקום עבודה או בבית מלון, כשהמכון אינו פתוח לציבור הרחב.

חובה סטטוטורית וחובת זהירות מקצועית

חשוב להבחין בין שני סוגי חובות. החובה הסטטוטורית להדרכה ולתוכנית מותאמת חלה על "מתאמן חדש" כהגדרתו. חובת הזהירות המקצועית רחבה ממנה: מכון ומאמן אישי חבים כלפי כל מתאמן לנהוג כפי שבעל מקצוע סביר היה נוהג, ולעיתים זה מחייב הדרכה, בירור של מצב בריאותי והתאמה של העומס גם כלפי מתאמן ותיק או מי שחוזר אחרי הפסקה ארוכה. מתאמן שחזר אחרי שנים לא יוכל להסתמך על החובה הסטטוטורית, אבל השאלה אם המאמן התאים לו את האימון נבחנת במסגרת חובת הזהירות.

מי רשאי להדריך

לפי תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) מ-2018, אימון במכוני כושר מחייב תעודת הסמכה של מדריך כושר גופני ובריאות, ואין הרשאה לאמן שם בלי תעודה. בהרמת משקולות כענף ספורט, כלומר ההרמות האולימפיות, נדרשת תעודת מאמן. מאמן אישי שעובד במכון בלי תעודה, או מכון שמאפשר לו לעבוד כך, פועלים בניגוד לתקנות.

המאמן האישי: אחריות מקצועית

מאמן אישי אינו רק מי שסופר חזרות. מי שמציג את עצמו כבעל מקצוע ומקבל תשלום כדי לבנות תוכנית אימון ולהשגיח על ביצועה, חב חובת זהירות מקצועית. השאלות שנבדקות אחרי פציעה:

• האם המאמן קרא את הצהרת הבריאות ושאל על פציעות קודמות, על כאבי גב ועל תקופת ההפסקה?

• האם התוכנית התחילה ממשקל נמוך והתקדמה בהדרגה, או קפצה מיד לעומס גבוה?

• האם המאמן לימד טכניקה לפני שהוסיף משקל, ותיקן כשהטכניקה נשברה?

• האם אבטח בתרגילים שבהם נדרשת אבטחה, כמו לחיצת חזה או סקוואט עם מוט?

• האם עצר כשהמתאמן הביע כאב, או דחק בו להמשיך?

• האם המכשירים והמוטות שבהם השתמשו היו תקינים, עם תפסים ומעצורי בטיחות?

גם תשובה בעייתית לאחת השאלות אינה מוכיחה לבדה רשלנות. נבחן אם הייתה הפרה של חובת הזהירות, ואם היא שגרמה לפציעה.

מכשיר שנשבר

חלק מן הפציעות באימוני כוח אינן קשורות למשקל אלא לציוד: כבל שנקרע במכשיר, מעצור בטיחות שלא ננעל, ספסל שקרס, משקולת שהתפס שלה השתחרר. אלה שאלות של תחזוקה, והן מוטלות בדרך כלל על המכון. כשל של ציוד אינו מוכיח לבדו רשלנות, אבל הוא מחייב לבדוק מתי נבדק המכשיר ומי היה אחראי לכך. במכון שבו מתאמנים קטינים, התקנות מחייבות בדיקה תקופתית של כל המכשירים אחת לשישה חודשים, וראוי שכל מכון ינהל רישום כזה.

בני נוער במכון הכושר

אימוני כוח של בני נוער הם תחום שהדין מסדיר בקפידה. לפי חוק מכוני כושר, בכל זמן שקטינים מתאמנים במכון חייב להיות נוכח מדריך לאימון קטינים, והוא בלבד רשאי ללמד אותם להפעיל את המכשירים ולפקח על האימון. תקנות אימון קטינים במכון כושר מוסיפות פרטים:

• מכון לא יאפשר לילד שטרם מלאו לו שש להתאמן בו, למעט במסגרת טיפול שיקומי בליווי פיזיותרפיסט.

• מדריך אחד רשאי להדריך בבת אחת עד שמונה קטינים בגילים שש עד שתים עשרה, ועד חמישה עשר בגילים שתים עשרה עד שש עשרה.

• הקטין יתאמן רק במכשיר שתוכנן והותאם גם לקטינים ולממדי גופו.

• המדריך יהיה בקשר עין עם הקטינים לאורך כל האימון.

• אזור המשקולות החופשיות יופרד משאר המכשירים, והמכשירים יעוגנו ויעברו בדיקה תקופתית אחת לשישה חודשים.

• בכניסה למכון יוצב שלט שהחוק מחייב נוכחות מדריך לאימון קטינים, ובזמן שאין מדריך כזה, שלט שאומר זאת.

נער בן חמש עשרה שנפצע בזמן שהתאמן לבד בלי מדריך לאימון קטינים, במכשיר שאינו מותאם לו, נפצע במצב שהדין נועד למנוע. גם אז נבחן אם ההפרה היא שגרמה לפציעה.

ומתי זה באמת עליכם

הגינות מחייבת לומר גם את הצד השני. מתאמן בוגר ומנוסה שבוחר לבדו להעמיס מעבר ליכולתו, שמסתיר מן המכון מצב רפואי ידוע, או שמתעלם מהוראות שקיבל, עשוי לגלות שאין מי שהפר חובה כלפיו, או שהפיצוי שלו יופחת בשל אשם תורם. אשם תורם אינו שולל את הפיצוי אלא מפחית אותו לפי מידת האחריות של הנפגע. הגנת ההסתכנות מרצון שבסעיף 5 לפקודת הנזיקין היא הגנה נפרדת וצרה, שדורשת שהנפגע ידע והעריך את מצב הדברים שגרם לנזק וחשף את עצמו אליו מרצונו.

פציעה שנבנתה לאט

לא כל פציעה באימוני כוח היא רגע אחד. כאב כתף שהלך והחמיר לאורך חודשים של לחיצות, או גב שהתחיל לכאוב אחרי תוכנית שהועמסה מהר מדי, הם פגיעות מצטברות. אם המתאמן התלונן והמאמן המשיך באותה תוכנית, התלונה וההמשך הם ראיה חשובה.

מה לעשות אחרי פציעה

• לבקש מן המכון עותק של הצהרת הבריאות שמילאתם, של טופס ההרשמה ושל תוכנית האימון שקיבלתם.

• לשמור את ההודעות עם המאמן האישי, במיוחד הודעות על כאב, על משקלים ועל תוכנית.

• לרשום את התרגיל, את המשקל ואת מספר החזרות ברגע הפציעה.

• אם מעורב מכשיר, לצלם אותו ולבקש לדעת מתי נבדק לאחרונה.

• לפנות לטיפול רפואי ולתאר במדויק את מנגנון הפציעה.

שתי דוגמאות

הדוגמאות שלהלן היפותטיות ונועדו להמחשה בלבד. אין ללמוד מהן על תוצאה צפויה במקרה אחר.

מתאמן ותיק, שמתאמן לבד כבר עשר שנים, מעמיס על המוט משקל שיא בלי ששאל איש ובלי מאבטח, ונפגע בכתף. אין כאן מאמן שהחליט בשבילו ואין מכשיר פגום, ולכן קשה לזהות מי הפר חובה כלפיו.

מתאמנת בת שישים, שכבר התאמנה בעבר במכוני כושר, מצהירה בהצהרת הבריאות על בעיה בגב, ומקבלת מן המאמן האישי תוכנית של הרמות כבדות כבר בשבוע הראשון, בלי שהמאמן קרא את ההצהרה. היא נפצעת בגב. מאחר שאינה "מתאמנת חדשה" כהגדרתה בחוק, השאלה אינה הפרה של חובת ההדרכה הסטטוטורית. השאלה היא אם המאמן, שקיבל תשלום כדי לתכנן את האימון, נהג כפי שמאמן סביר היה נוהג, בהתחשב במה שהמתאמנת עצמה מסרה, ואם זה מה שגרם לפציעה.

אחרי פציעה באימון כוח נבחנים יחד מה מסרתם בהצהרת הבריאות ובהרשמה, מה המכון והמאמן עשו עם המידע, מצב הציוד, וההחלטות שלכם. מן השאלות האלה, ומן הקשר בינן לבין הפציעה, נקבע אם יש כאן אחריות.