הרקע
לקוח המשרד, ספורטאי בכיר לשעבר, עבר במהלך הקריירה מספר פגיעות שהוכרו כפגיעות בעבודה. בגין כל אחת מן הפגיעות נקבעה לו נכות צמיתה, אך כל נכות בנפרד הייתה נמוכה מן השיעור המזכה בקצבה חודשית.
האתגר המשפטי
הביטוח הלאומי דחה את הבקשה בטענה שלא חלה הירידה הנדרשת בהכנסתו, בין היתר בהתבסס על מקורות הכנסה נוספים.
מה עשינו
המשרד הגיש בשמו בקשה לצירוף הנכויות בהתאם לסעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי ולתקנה 12 לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה.
במסגרת התביעה לבית הדין הוכח כי הכנסתו החודשית הממוצעת בתקופה הרלוונטית פחתה בלמעלה מ־50% ביחס לתקופה שקדמה לפגיעה האחרונה, וכי תנאי צירוף הנכויות מתקיימים.
התוצאה
- בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה, חייב את הביטוח הלאומי בהוצאות, ובעקבות צירוף הנכויות נקבעה ללקוח נכות צמיתה בשיעור העולה על 50% וקצבה חודשית של למעלה מ־20,000 ש"ח.