פציעות ספורט · רשלנות גופי ספורט

כ־1.63 מיליון ש״ח לשני מתעמלי נבחרת ישראל

שנים של כאבים בכתפיים שטופלו בפיזיותרפיה בלבד הסתיימו בקרעים בלתי הפיכים ובפרישה מהספורט. בית המשפט קבע שאיגוד ההתעמלות, הוועד האולימפי ומכון וינגייט התרשלו בפיקוח הרפואי, ודחה את הטענה שספורטאי מקצועי נוטל על עצמו את הסיכון.

1.63מיליון ש״ח פיצוי
23%נכות צמיתה
נדחההאשם התורם

לפסק הדין המלא

01

הרקע

שני מתעמלי מכשירים החלו להתאמן בגיל שש, הגיעו לנבחרת ישראל ולסגל האולימפי וייצגו את המדינה בתחרויות בינלאומיות.

לאורך שנים הם התלוננו על כאבים בכתפיים במהלך האימונים, בעיקר בתרגילי טבעות ובהרמת הידיים מעל קו הכתף.

התלונות טופלו בפיזיותרפיה בלבד. איש מהם לא הופנה לבירור אורתופדי מלא או להדמיה, והאימונים בעצימות גבוהה נמשכו.

כשנערך לבסוף בירור, נמצאו קרעים שחייבו ניתוחים. שניהם נאלצו לפרוש מהתעמלות מקצועית ואיבדו את המקצוע שאליו הוכשרו.

02

האתגר המשפטי

הנתבעות טענו שפציעות יתר הן סיכון אינהרנטי בספורט הישגי, ושספורטאי מקצועי מכיר את אחוזי הפציעות ונוטל את הסיכון על עצמו.

הוועד האולימפי טען שחוק הספורט אינו חל עליו כלל, משום שאינו מארגן את האימונים ואת המעטפת הרפואית היומיומית.

מכון וינגייט טען שהאחריות לבדיקות מוטלת על האיגוד השולח ולא עליו כגוף מארח.

כולן טענו שלא צורפה חוות דעת רפואית מטעם התובעים, ושהשאלה אם בירור מוקדם היה מונע את הנזק נותרה ספקולציה.

03

מה עשינו

מיפינו את התיקים הרפואיים שנים אחורה ואיתרנו את התיעוד שבו רופאת המכון עצמה כתבה שנדרש בירור אורתופדי מלא — הפניה שמעולם לא בוצעה.

הראינו שמתחילת החברות באיגוד, בשנים 2002 ו־2004, לא הוצגה ולו אסמכתא אחת לשאלון רפואי שנתי או לבדיקה גופנית כללית, כנדרש בחוק הספורט ובתקנות הספורט (בדיקות רפואיות).

ביקשנו מינוי מומחה מטעם בית המשפט וביססנו עליו את הקשר הסיבתי, במקום להיכנס לקרב חוות דעת.

מול טענת ההסתכנות מרצון העמדנו את גילם של התובעים בתחילת הדרך ואת התרבות המקצועית שבה ממשיכים להתאמן למרות הכאב.

04

התוצאה

  • התביעה התקבלה, בפיצוי כולל של כ־1.63 מיליון ש״ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה.
  • נכות צמיתה של 23.05% לתובע האחד ו־19.25% לשני.
  • טענת האשם התורם נדחתה במלואה.
  • חיוב ביחד ולחוד: שלושת הגופים כלפי התובע האחד, איגוד ההתעמלות ומכון וינגייט כלפי השני.
  • נקבע שאיגוד ההתעמלות לא עמד בחובת הבדיקות הרפואיות שבחוק הספורט.
05

מה ניתן ללמוד מהמקרה

"סיכון אינהרנטי" אינו כרטיס פטור. בית המשפט קבע שספורטאים אינם מקבלים עליהם להיפצע, ושדווקא הסיכונים הסטטיסטיים הידועים מחייבים את הגופים למנוע את הפגיעה.

כאב חוזר שמטופל בפיזיותרפיה בלי בירור אורתופדי הוא דגל אדום — למתאמן, למאמן ולהורים.

כשהפעילות מתחילה בגיל צעיר, חובת היידוע על הסיכונים חלה גם כלפי ההורים ולא רק כלפי הספורטאי.

התיק הרפואי הוא הראיה המרכזית. שורה אחת שנרשמה ולא בוצעה יכולה להכריע את התיק.

כל מקרה מתחיל בבחינה אישית של העובדות, המסמכים והנסיבות.

לבדיקת זכויותיכם – צרו קשר

תוצאות העבר אינן מבטיחות תוצאה דומה במקרה אחר. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו.

WhatsApp