ליגת מקומות עבודה ומשחק של החברה: מתי פציעה היא תאונת עבודה

מהנדס בן שלושים ושמונה משחק בקבוצת הכדורגל של החברה בליגת מקומות עבודה. החברה משלמת את דמי ההשתתפות בליגה, קנתה חולצות עם הלוגו, ומנהל המחלקה מעודד את העובדים לבוא כי זה טוב לגיבוש. במשחק ביום רביעי בערב הוא קורע רצועה בברך. שלושה חודשים בלי עבודה מלאה. כשחבר שואל אם הגיש תביעה לביטוח הלאומי, הוא מופתע: זה היה משחק כדורגל של החברה, לא עבודה.

השאלה הזו מסובכת יותר ממה שהוא חושב. לא כל פציעה במשחק של החברה היא תאונת עבודה, אבל כשהמעסיק מעורב בפעילות, ייתכן שהיא נחשבת חלק מן המסגרת של העבודה, והשאלה ראויה לבדיקה.

מה אומר חוק הספורט

סעיף 7 לחוק הספורט מחייב אגודות, ארגוני ספורט, התאחדויות ואיגודים לבטח ספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות שהם מארגנים. סעיף 7(א1) מונה חריגים, ואחד מהם הוא ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים בענף ביטוח נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

הסעיף קובע רק שחובת הביטוח לפי חוק הספורט אינה חלה על ספורטאים כאלה. הוא אינו קובע שכל פציעה בליגה היא תאונת עבודה, והשאלה אם פציעה מסוימת תוכר נבחנת לפי חוק הביטוח הלאומי והפסיקה. המשמעות המעשית היא שבליגה כזו לא תמיד קיים ביטוח ספורט, ולכן מסלול הביטוח הלאומי חשוב במיוחד.

מתי פעילות ספורט היא חלק מן העבודה

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעסיק או מטעמו. פעילות ספורט אינה העבודה הרגילה של מהנדס, ולכן השאלה היא אם היא הפכה לחלק מן המסגרת של העבודה. בתי הדין לעבודה בוחנים לרוב שאלות כמו:

• מי יזם וארגן את הפעילות: המעסיק, או קבוצת עובדים שהתארגנה בעצמה.

• מי מימן אותה: דמי השתתפות, ציוד, מתקן, הסעות.

• האם המעסיק עודד או ציפה שהעובדים ישתתפו, או שזה היה עניין פרטי לגמרי.

• האם הפעילות קשורה למטרות של מקום העבודה, כמו גיבוש, רווחה או ייצוג החברה.

• מתי ואיפה התקיימה: בשעות העבודה, מיד אחריהן, או בזמן הפנוי של העובדים.

ככל שהמעסיק מעורב יותר, מארגן, מממן ומעודד, כך גדל הסיכוי שהפעילות תיחשב חלק מן המסגרת של העבודה. קבוצת עובדים שמשחקת כדורגל ביום שישי במגרש שכונתי, ביוזמתם ובכספם, נמצאת במקום אחר לגמרי מקבוצה שמייצגת את החברה בליגה שהחברה משלמת עליה. אין כלל אחד שמכריע, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

יום גיבוש, טורניר חברה ואירוע ספורט

אותן שאלות עולות ביום גיבוש שכולל פעילות ספורט, בטורניר פנים ארגוני, או בריצה קבוצתית שהחברה נרשמה אליה. יום גיבוש שהמעסיק מארגן, בשעות העבודה, שהעובדים נדרשים או מצופים להשתתף בו, הוא מקרה חזק יחסית. ריצה שבה העובד נרשם בעצמו, גם אם החברה מימנה חולצה, מקרה חלש יותר.

למה זה משנה

הכרה בפגיעה כתאונת עבודה פותחת את הזכויות של נפגעי עבודה: דמי פגיעה בתקופה שבה העובד אינו יכול לעבוד, בכפוף לתנאים, ובהמשך ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות מעבודה, אם נותרה. בלי הכרה, העובד נשאר עם ביטוח הבריאות, עם ימי מחלה, ולעיתים עם ביטוח פרטי, אם יש לו.

לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, תביעה לגמלת כסף מוגשת בתוך שנים עשר חודשים מן היום שבו נוצרה עילת התביעה, ובתביעה מאוחרת התקופה שבעדה משולמת הגמלה עלולה להיות מוגבלת. לכן לא כדאי לחכות.

במקביל, אם הפציעה נגרמה ברשלנות, למשל מגרש פגום או ארגון רשלני של הטורניר, עשויה לעלות גם שאלה של אחריות מארגן הליגה או בעל המגרש.

מה לתעד

• מי ארגן את הליגה או את הפעילות, ומי שילם עליה. לשמור קבלות, הודעות והזמנות.

• הודעות של המעסיק שעודדו השתתפות: מייל של מנהל, פרסום באתר הפנימי, תמונות עם הלוגו.

• את תקנון הליגה ואת שם המארגן.

• את מועד המשחק ומקומו, ואת שמות העובדים ששיחקו.

• את הדיווח למעסיק על הפציעה, סמוך ככל האפשר לאירוע.

• את הטיפול הרפואי מן הרגע הראשון, עם תיאור מדויק של מנגנון הפציעה.

הטופס שהמעסיק צריך למלא

בתביעה לדמי פגיעה, המעסיק ממלא חלק מן הטופס ומאשר את פרטי האירוע. מעסיקים רבים אינם בטוחים מה לכתוב כשמדובר במשחק של הליגה. כדאי לבקש שיתאר בדיוק את מעורבותו: אם ארגן, מימן או עודד את הפעילות. תיאור מדויק, ולא ניסוח מתחמק, עשוי להיות משמעותי בהכרעה בתביעה.

חדר הכושר של החברה

מקומות עבודה רבים מפעילים חדר כושר לעובדים. חוק מכוני כושר חל על מקום שבו מתאמנים במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני, והוא מתייחס למצב הזה במפורש: החובה להעביר למתאמן חדש הדרכה ותוכנית אימון, והחובה שבזמן שאין מדריך יימצא במתחם אדם עם תעודת עזרה ראשונה בתוקף, אינן חלות על מכון כושר במקום עבודה שאינו פתוח לציבור הרחב.

החובה שבכל עת שקטינים מתאמנים יהיה נוכח מדריך לאימון קטינים חלה גם כאן, ותקנות מכוני כושר מחייבות, בנסיבות שנקבעו בהן, להציב בכניסה שלט שהחוק מחייב נוכחות מדריך לאימון קטינים בעת אימון קטינים. ילדים של עובדים שמגיעים להתאמן עם הוריהם אינם יוצאים מן הכלל.

הפטורים האלה אינם פוטרים את המעסיק מחובת הזהירות לגבי תקינות המכשירים ובטיחות המקום. עובד שנפצע ממכשיר פגום בחדר הכושר של החברה עשוי לעמוד מול המעסיק בשאלת התחזוקה. והשאלה אם פציעה בחדר הכושר של החברה היא פגיעה בעבודה נבחנת לפי שיקולים דומים לאלה שבמאמר: מי יזם, מי מימן, האם המעסיק עודד את השימוש, ומתי.

שתי דוגמאות

הדוגמאות שלהלן היפותטיות ונועדו להמחשה בלבד. אין ללמוד מהן על תוצאה צפויה במקרה אחר.

קבוצת עובדים משחקת כדורגל ביום שישי במגרש שכונתי, ביוזמתם ובכספם, בלי שום מעורבות של המעסיק. אחד מהם נפצע. כאן קשה לראות קשר לעבודה, והסיכוי שהפציעה תוכר כתאונת עבודה נמוך.

החברה רושמת קבוצה לליגת מקומות עבודה, משלמת את דמי ההשתתפות, קונה ציוד עם הלוגו, ומנהל שולח מייל שמעודד להשתתף כחלק מן הגיבוש. עובד נפצע במשחק של הליגה. כאן מעורבות המעסיק מובהקת, והשאלה אם זו פגיעה בעבודה ראויה לבדיקה רצינית.

משחק כדורגל של החברה נראה כמו הפסקה מן העבודה. כשהמעסיק מארגן, מממן ומעודד, נבחן אם הפעילות הפכה לחלק מן המסגרת של העבודה, ולכן כדאי לתעד את מעורבותו ולהגיש תביעה בזמן, לפני שמוותרים.