האם צריך עורך דין לתאונת עבודה? מדריך לשיקולים ולתהליך מיצוי הזכויות

מה נחשב תאונת עבודה

תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שגרם לפגיעה גופנית או נפשית תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההגדרה כוללת גם פגיעות שאירעו בדרך אל העבודה או ממנה, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. לצד אירוע חד ופתאומי, קיימות גם פגיעות שמתפתחות לאורך זמן כתוצאה מתנאי העבודה, כגון מחלת מקצוע או פגיעה שנוצרה בשל מאמץ חוזר ונשנה.

ההבחנה בין סוגי הפגיעות אינה תמיד פשוטה, והיא משפיעה על אופן הצגת התביעה ועל הראיות הרפואיות הנדרשות. לכן חשוב לתעד את האירוע סמוך למועד קרותו, לפנות לקבלת טיפול רפואי ולשמור את המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה.

שני המסלולים האפשריים לאחר תאונת עבודה

בתאונת עבודה קיימים לרוב שני מסלולים אפשריים, שאינם סותרים זה את זה ולעיתים מתקיימים במקביל.

מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי

המסלול הראשון הוא מיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי. מסלול זה כולל כמה שלבים עיקריים: הכרה בתאונה כתאונת עבודה, תשלום דמי פגיעה בעד תקופת אי הכושר, קביעת דרגת נכות בוועדה רפואית, ובחינת אפשרות להגדלת הנכות לפי תקנה 15.

ההכרה בתאונה היא נקודת המוצא. לאחר ההכרה, הנפגע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בעד התקופה שבה לא היה כשיר לעבוד עקב הפגיעה. אם נותרה נכות, מובא עניינו של הנפגע בפני ועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות בהתאם לפגיעה ולמגבלות התפקודיות.

תביעת נזיקין נגד מי שהתרשל

המסלול השני, במקרים מתאימים, הוא תביעת נזיקין. כאשר התאונה נגרמה בשל התרשלות של המעסיק או של צד שלישי, ייתכן שקמה לנפגע עילת תביעה מכוח פקודת הנזיקין. תביעה כזו מכוונת לפיצוי בגין הנזק שנגרם, ובכלל זה נזקי גוף, הפסדי השתכרות והוצאות שנגרמו עקב הפגיעה.

חשוב להבין שהמסלול מול המוסד לביטוח לאומי והמסלול הנזיקי נבדלים זה מזה בעילה, בגורם הנתבע ובאופן חישוב הזכויות. במקרים מסוימים ניתן לפעול בשני המסלולים, ויש כללים הנוגעים ליחס בין התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי לבין פיצוי נזיקי.

שלבי ההליך מול המוסד לביטוח לאומי

הגשת התביעה וההכרה בתאונה

השלב הראשון הוא הגשת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, בצירוף המסמכים הרפואיים והמידע על נסיבות האירוע. תיאור מדויק של האירוע ושל הקשר בינו לבין העבודה הוא בעל חשיבות לצורך ההכרה.

דמי פגיעה בתקופת אי הכושר

לאחר ההכרה, נבחנת הזכאות לדמי פגיעה בעד התקופה שבה הנפגע לא היה כשיר לעבוד. תשלום זה מבוסס על תעודות אי הכושר הרפואיות ועל נתוני ההכנסה של הנפגע.

הוועדה הרפואית וקביעת הנכות

אם נותרה נכות לאחר תום תקופת אי הכושר, מובא עניינו של הנפגע בפני ועדה רפואית. הוועדה בוחנת את מצבו הרפואי וקובעת את דרגת הנכות. הקביעה עשויה להיות זמנית או צמיתה, ולעיתים נדרשות כמה ישיבות ועדה עד לקביעה סופית.

ההצגה בפני הוועדה הרפואית היא שלב מהותי. תיעוד רפואי מסודר, פירוט המגבלות התפקודיות והתייחסות מדויקת לפגיעה עשויים להשפיע על אופן בחינת המצב הרפואי.

זכות ערר

הדין מקנה זכות ערר על החלטות במסגרת ההליך, ובכלל זה על קביעות של הוועדה הרפואית. עמידה במועדים היא תנאי חשוב למימוש זכות הערר, ולכן יש לשים לב למועדים הנקובים בהחלטות ולפעול בתוכם.

תקנה 15: הגדלת הנכות הצמיתה

תקנה 15 (מתקנות תשט"ז-1956) מאפשרת, בתנאים מסוימים, הגדלה של דרגת הנכות הצמיתה עד מחצית מהשיעור שנקבע. ההגדלה נבחנת כאשר הנפגע אינו חוזר לעבודתו הקודמת וכאשר חלה ירידה של מעל עשרים אחוזים בהכנסתו כתוצאה מהפגיעה.

המשמעות המעשית היא שנכות תפקודית וכלכלית עשויה להיות מובאת בחשבון מעבר לנכות הרפואית ה"יבשה". בחינת תחולתה של תקנה 15 דורשת הצגת נתונים על ההכנסה לפני הפגיעה ואחריה ועל השפעת הפגיעה על כושר העבודה. זהו רכיב שלעיתים משמעותי בהיקף הזכויות, והוא מחייב הצגה מסודרת של הנתונים בפני הגורם הקובע.

מהם השיקולים בבחירה אם להיעזר בעורך דין

הבחירה אם להיעזר בעורך דין היא של הנפגע, והיא תלויה במורכבות המקרה ובנסיבותיו. אדם רשאי לפעול בעצמו מול המוסד לביטוח לאומי, ובמקרים פשוטים יחסית ייתכן שיוכל לנהל את ההליך בכוחות עצמו. לצד זאת, יש נסיבות שבהן ליווי מקצועי עשוי לסייע. להלן כמה שיקולים מאזנים.

מורכבות רפואית ומשפטית

כאשר הפגיעה מורכבת, כוללת כמה מערכות בגוף, או מעלה שאלה של קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה, ההליך עשוי להיות מורכב יותר. גם שאלות של פגיעה מתמשכת או מחלת מקצוע דורשות לעיתים הצגה מדוקדקת של הראיות.

קיומם של שני מסלולים

כאשר עולה אפשרות של תביעת נזיקין לצד ההליך מול המוסד לביטוח לאומי, מתעוררות שאלות נוספות הנוגעות ליחס בין המסלולים ולאופן ניהולם. במצב כזה, בחינה משפטית של התמונה הכוללת עשויה להיות רלוונטית.

ועדות רפואיות ומועדים

ההליכים כוללים ועדות רפואיות, עמידה במועדים וזכות ערר. עבור חלק מהנפגעים, ההיערכות לוועדה הרפואית והקפדה על המועדים מהווים אתגר, ובנסיבות אלה ליווי מקצועי עשוי לסייע בהתנהלות מול הגורמים השונים.

מצב אישי ותפקודי

לעיתים מצבו הרפואי או האישי של הנפגע מקשה עליו לנהל את ההליך בעצמו, במיוחד כאשר הוא מצוי בעיצומו של שיקום. גם שיקול זה עשוי להשפיע על ההחלטה.

שיקול מאזן

חשוב להדגיש שאין תשובה אחת המתאימה לכל מקרה. יש נפגעים שיבחרו לפעול בעצמם, ויש שיעדיפו ליווי מקצועי. ההחלטה נתונה לנפגע לאחר שהוא שוקל את מורכבות עניינו, את המשאבים העומדים לרשותו ואת רמת הביטחון שלו בניהול ההליך.

דוגמאות מעשיות

הדוגמאות שלהלן הן המחשה כללית ואנונימית בלבד, ואינן מתייחסות לאדם מסוים. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

דוגמה ראשונה: פגיעת גב בעבודה פיזית

עובד במקצוע הכרוך בהרמת משאות דיווח על כאבי גב לאחר אירוע במהלך העבודה. הוגשה תביעה להכרה בתאונת עבודה, ולאחר ההכרה שולמו דמי פגיעה בעד תקופת אי הכושר. משנותרה מגבלה, הובא עניינו בפני ועדה רפואית שקבעה דרגת נכות. מאחר שהעובד לא חזר לעבודתו הפיזית הקודמת וחלה ירידה ניכרת בהכנסתו, נבחנה תחולתה של תקנה 15 לצורך בחינת הגדלת הנכות הצמיתה. הדוגמה ממחישה כיצד נתונים תפקודיים וכלכליים עשויים להשתלב בהליך.

דוגמה שנייה: פגיעה עם היבט נזיקי

עובד נפגע במהלך עבודתו בנסיבות שהעלו שאלה של התרשלות מצד גורם שאחראי לתנאי העבודה. במקביל להליך מול המוסד לביטוח לאומי, נבחנה אפשרות של תביעת נזיקין מכוח פקודת הנזיקין כנגד הגורם שהתרשל. הדוגמה ממחישה מצב שבו קיימים שני מסלולים אפשריים, וכל אחד מהם נבחן לפי עילתו ולפי הראיות הרלוונטיות לו.

מה כדאי לשמור ולתעד

ללא קשר לשאלה אם הנפגע יפעל בעצמו או בליווי מקצועי, תיעוד מסודר עשוי לסייע לאורך ההליך. מומלץ לשמור את המסמכים הבאים:

• תיעוד רפואי סמוך לאירוע ותעודות אי כושר.

• פרטים על נסיבות האירוע ומועדו.

• מסמכים הנוגעים להכנסה לפני הפגיעה ואחריה, הרלוונטיים בין היתר לבחינת תקנה 15.

• כל התכתבות והחלטה המתקבלת במהלך ההליך, לרבות מועדים למימוש זכות ערר.

תיעוד זה עשוי להקל על ההתנהלות מול הגורמים השונים ועל שמירת הזכויות במסגרת המועדים הקבועים.

סיכום וקריאה לפעולה

הבנת הזכויות בתחום זה היא הצעד הראשון למיצוי נכון שלהן. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולכן חשוב להיערך בהתאם, לשמור על תיעוד מסודר ולפעול במועד.

אם אתם מתמודדים עם סוגיה בתחום זה, או שברצונכם לבחון את זכויותיכם, אתם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין יניב גביש לבירור נסיבותיכם הפרטניות. המשרד עוסק בדיני נזיקין ובמיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, ומלווה נפגעים בהליכים אלה.

משרד עורכי דין יניב גביש, רחוב ברקוביץ 4, תל אביב. טלפון: 076-5385862. אתר: gavishlaw.co.il.