מרפק טניס אצל מאמן טניס: פגיעת עומס כפגיעה בעבודה

מאמן טניס בן חמישים ואחת מאמן כבר עשרים וחמש שנה. שש, שבע שעות ביום על המגרש, רוב הזמן מזין כדורים מסל, מדגים חבטות, משחק נקודות עם תלמידים. בשנים האחרונות המרפק הימני כואב כמעט כל הזמן, והכתף מתחילה להגביל את ההגשה. זריקות, פיזיותרפיה, עוד זריקה. הוא אומר לעצמו את מה שמאמנים רבים אומרים: זה המקצוע, כל מאמן טניס סוחב מרפק.

ייתכן שזה באמת המקצוע, וזו בדיוק השאלה. פגיעה שנגרמה מתנועות שהעבודה מחייבת לחזור עליהן שוב ושוב עשויה להיות מוכרת בביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה. לא כל כאב של מאמן הוא כזה, וההכרה תלויה בהוכחה, אבל כדאי לשאול את השאלה.

פגיעה בלי תאונה: מיקרוטראומה

רבים חושבים על תאונת עבודה כעל אירוע: נפילה, מכה, רגע אחד. חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו. בתי הדין לעבודה פיתחו לאורך השנים את תורת המיקרוטראומה, שלפיה גם נזק שנגרם מהצטברות של פגיעות זעירות וחוזרות, שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מורגשת, עשוי להיות מוכר כפגיעה בעבודה.

העקרונות שחוזרים בפסיקה, בקווים כלליים:

• תנועות חוזרות ודומות. לא "עבודה פיזית קשה" באופן כללי, אלא תנועה מוגדרת שחוזרת על עצמה שוב ושוב, באופן דומה, לאורך זמן.

• קשר לאיבר מסוים. התנועה צריכה להיות קשורה לאיבר שנפגע, למשל תנועת חבטה חוזרת והמרפק, שורש כף היד או הכתף של היד החובטת.

• התמשכות. הדפוס צריך להימשך תקופה שמספיקה כדי לבסס הצטברות.

• קשר סיבתי רפואי. מומחה רפואי צריך לקבוע שהתנועות החוזרות גרמו לליקוי או החמירו אותו, ולא שמדובר רק במחלה ניוונית טבעית.

עבודת מאמן טניס עשויה להתאים לתיאור הזה: תנועת חבטה והזנה שחוזרת פעמים רבות ביום, באותה יד, לאורך שנים. אם זה כך במקרה מסוים, תלוי בעובדות ובחוות הדעת הרפואית.

לצד המיקרוטראומה, החוק מכיר גם במחלת מקצוע, כלומר מחלה שנקבעה בתקנות כמחלת מקצוע ושהמבוטח חלה בה עקב עבודתו. זה מסלול נפרד, שתלוי ברשימה שבתקנות.

שכיר או עצמאי

הזכות להכרה בפגיעה בעבודה תלויה גם במעמד:

• מאמן שכיר, של מועדון, של אקדמיה, של רשות מקומית או של מתנ"ס, מבוטח בענף נפגעי עבודה כעובד.

• מאמן עצמאי, שמעביר שיעורים פרטיים ומקבל תשלום ישירות מן התלמידים, מבוטח בענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי. לפי סעיף 77 לחוק, תנאי לגמלה הוא שבעת הפגיעה היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. חוב של דמי ביטוח שלא שולמו עלול, בתנאים שבחוק, להקטין את הגמלה או לשלול אותה.

• מאמן שעובד בשני המעמדים, שכיר בבוקר ועצמאי אחר הצהריים, צריך להציג את כל התמונה.

יש מאמנים שעובדים שנים כעצמאים בלי שהסדירו את מעמדם בביטוח הלאומי. כדאי לבדוק זאת עכשיו, ולא ביום שבו הכתף נקרעת.

מה צריך כדי להוכיח

תביעה כזו נשענת על שני יסודות נפרדים: עובדתי ורפואי. היסוד העובדתי הוא התיאור של העבודה, ובלעדיו קשה להגיע לשאלה הרפואית. תיאור טוב עונה על שאלות כמו:

• כמה שעות ביום, כמה ימים בשבוע, וכמה שנים.

• מה החלק של הזנת כדורים מסל, של משחק נקודות ושל הדגמות.

• באיזו יד, ובאיזו תנועה: הזנה מעל הראש, חבטות פורהנד, הגשות הדגמה.

• האם השתמש במכונת כדורים, או הזין ביד את רוב הכדורים.

• האם השתנה הדפוס לאורך השנים.

את התיאור כדאי לגבות בראיות חיצוניות: לוח שיעורים, קבלות, עדויות של תלמידים ושל מנהל המועדון, ותמונות או סרטונים של העבודה. והיסוד הרפואי נשען על התיעוד שנצבר: תלונות שנרשמו אצל רופאים לאורך השנים, בדיקות הדמיה, טיפולים. תלונה שנרשמה בזמן אמת משכנעת בדרך כלל יותר מתלונה ראשונה שמופיעה סמוך לתביעה.

גם פגיעה קטנה במגרש

לצד פגיעות העומס, יש פגיעות רגעיות שנראות שוליות. באתר המשרד מתואר תיק של מאמן טניס בכיר ששפשף את מרפקו בגדר המגרש במהלך אימון. כעבור יומיים הופיעו כאבים עזים בירך, ובבדיקות התברר שחיידק חדר לגופו והתיישב בעצם הירך. הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בטענה שלא הוכח קשר סיבתי. בהליך בבית הדין האזורי לעבודה הוכח הקשר הסיבתי, והפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, ובהמשך נקבעו 40% נכות מעבודה לצמיתות. התיק ממחיש שלא כל פגיעה משמעותית מתחילה בתאונה דרמטית, ושדחייה ראשונה של הביטוח הלאומי אינה בהכרח סוף הדרך.

מה ההכרה נותנת

הכרה בפגיעה בעבודה פותחת את הזכויות של נפגעי עבודה: דמי פגיעה בתקופה שבה אי אפשר לעבוד, בתנאים שבחוק, ובהמשך ועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות מעבודה, אם נותרה. תקנה 15 לתקנות קביעת דרגת הנכות לנפגעי עבודה מאפשרת לוועדה להגדיל את דרגת הנכות עד מחצית, בשים לב למקצוע ולגיל של הנפגע, ומחייבת אותה להתחשב במקצוע כשלדעתה הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו והנכות הביאה לירידה ניכרת, ולא לזמן מוגבל, בהכנסותיו. למאמן שעבודתו נשענת על היד החובטת, זו שאלה שעשויה להיות רלוונטית.

למסלול יש מועדים. לפי סעיף 296 לחוק, תביעה לגמלת כסף מוגשת בתוך שנים עשר חודשים מן היום שבו נוצרה עילת התביעה, ובתביעה מאוחרת התקופה שבעדה משולמת הגמלה עלולה להיות מוגבלת. לכן אין לחכות עד שהכאב יכריע את הקריירה.

מה לעשות כבר עכשיו

• לבדוק את המעמד בביטוח הלאומי: שכיר, עצמאי, רישום, ומה שולם.

• לספר לרופא המטפל, בכל ביקור, שהכאב קשור לעבודה, ומה העבודה כוללת, ולוודא שהדבר נרשם.

• לשמור לוחות שיעורים, קבלות ותמונות של העבודה.

• לאסוף שמות של אנשים שמכירים את היקף העבודה לאורך השנים.

• לא לוותר אוטומטית אחרי דחייה ראשונה של הביטוח הלאומי. במיקרוטראומה, ההכרעה נעשית לא פעם בבית הדין לעבודה.

הברכיים, הגב וההתכופפות

המרפק והכתף הם המקומות הראשונים שחושבים עליהם אצל מאמן טניס, אבל לא היחידים. מאמן שמזין כדורים מסל אוסף אותם גם מן הרצפה, פעמים רבות ביום, בהתכופפות חוזרת. מאמן שעומד שעות על משטח קשיח, זז לצדדים ומדגים תנועות רגליים, מעמיס על הברכיים ועל הקרסוליים. גם אלה עשויות להיות תנועות חוזרות ודומות שקשורות לאיבר מסוים.

לכן, כשמאמן מתאר את עבודתו לצורך תביעה, כדאי לתאר את כל התנועות החוזרות ולא רק את החבטה: ההתכופפות לאיסוף כדורים, העמידה הממושכת, ההדגמות, והיקף כל אחת מהן. תיאור מלא ומדויק עוזר למומחה הרפואי לבחון את הקשר בין העבודה לבין הליקוי שנמצא.

ומאמן שעבודתו כוללת גם עבודה פיזית נוספת, כמו תחזוקת מגרשים או הובלת ציוד, צריך לתאר גם אותה. כך התמונה מלאה, ואיש לא יטען אחר כך שחלק ממנה הוסתר.

שתי דוגמאות

הדוגמאות שלהלן היפותטיות ונועדו להמחשה בלבד. אין ללמוד מהן על תוצאה צפויה במקרה אחר.

מאמן טניס שכיר, עשרים שנה במקצוע, מתעד בזמן אמת את התלונות על המרפק אצל רופא המשפחה, שומר לוחות שיעורים ומקבל עדויות מן המועדון על היקף העבודה. כשהוא מגיש תביעה, יש לו תשתית עובדתית מסודרת, והשאלה עוברת לחוות הדעת הרפואית.

מאמן עצמאי מגיש תביעה אחרי שהכתף נקרעה. הוא לא היה רשום בביטוח הלאומי כעצמאי, אין תיעוד רפואי של תלונות קודמות, ואין לוחות שיעורים. כאן השאלה הראשונה היא אם התקיים תנאי הרישום שבסעיף 77 לחוק, ואם כן, היעדר התיעוד יקשה מאוד על הוכחת היסוד העובדתי והרפואי.

כאב חוזר אצל מאמן טניס אינו בהכרח רק מחיר המקצוע. כשאפשר להראות תנועות חוזרות ודומות לאורך זמן, קשר לאיבר שנפגע וחוות דעת רפואית שקושרת ביניהם, והמאמן מבוטח כנדרש, ייתכן שמדובר בפגיעה בעבודה, והתיעוד שנאסף בזמן אמת הוא שיכריע.