יניב גביש, 46, עו"ד מומחה בנזיקין, בעל משרד בוטיק מוביל העוסק בתביעות בגין תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית, מלווה את לקוחותיו ברגעים לא פשוטים בחייהם ודואג שיקבלו את הפיצוי המגיע להם מכלל הגורמים האחראים לכך
על המעביד חלה חובה לדאוג לבטיחות העובד במקום העבודה. מאחר והעובד נתון למרות המעביד, שקובע עבורו מה ואיך לעשות והוא אחראי לכלי העבודה ולאמצעי הבטיחות בעבודה, הרי שחובת הזהירות של המעביד אף גבוהה יותר מאשר חובת זהירות רגילה. לפיכך, ברגע שעובד עובר תאונה בעבודה, בדרך כלל נקבע כי המעביד אחראי לתאונה ולפציעה שנגרמה בעקבותיה. על המעביד חלה החובה לדאוג לבטיחות העובד ועליו להדריך את העובד איך לעבוד נכון, לספק לו כלי עבודה מתאימים, לסדר את מבנה העסק, את הציוד והמכונות באופן אשר יאפשר גישה נוחה ובטוחה, בהרמת, בהזזתן ועוד. בדרך כלל, במקרים של תאונה נמצא שהמעביד לא מילא אחרי כל החובות הללו.
במקרה של תאונה יש לעובד שלושה או שני מקורות לתבוע. המקורות הללו הם מעביד וחברת הביטוח שלו, ביטוח לאומי שמבטח מפני תאונות עבודה, ואם יש לעובד פוליסת תאונות אישיות אז ניתן לתבוע גם אותה. כל עובד צריך להתייעץ עם עו"ד, כי כאמור יש את מי לתבוע וממי להיפרע. בגדול, אפשר לתבוע עד שבע שנים מיום התאונה, ושלוש שנים במקרה של פוליסה פרטית, אך ככל שהזמן, ממועד התאונה חולף, הסיכוי לנצח בתביעה הולך ופוחת מסיבות רבות: העדים שוכחים או נעלמים, הראיות לא טריות כשהיו, המסמכים ניזוקים וכולי. בנוסף, איחור בתביעה מלמד גם על חוסר רצינות מצד התובע ולעתים אף חוסר אמינות.
אם אתם עצמאיים, חשוב שתבדקו שאתם רשומים בביטוח לאומי כעצמאיים ומבוטחים מפני פגיעה בעבודה. ישנם עצמאיים רבים שקיימת להם תקופה לא מבוטלת שבה טרם נרשמו בביטוח לאומי כעצמאיים, ובמקרה של תאונת עבודה הם לא יהיו מבוטחים.
רשלנות רפואית היא תחום שהפך בעשורים האחרונים לנפוץ מאוד. פעם רופאים נחשבו ל"אלוהים חיים עם חלוקים לבנים" ולכן לתבוע אותם היה הס מלזהכיר. אנשים התביישו לתבוע רופאים גם כאשר ידעו שהרופא טעה, כי הם בכל זאת דאגו לבריאותם ואחרי הכל הם אנשים מבורכים שעושים עבודה חשובה למעננו. אך קורים מקרים, כמובן שבלי כוונה, שגם רופאים גורמים נזק ואפילו נזק חמור. אגב, נוכח מצבה העגום של מערכת הבריאות שלנו בשנים האחרונות מקרי הרשלנות הרפואית הפכו לשכיחים הרבה יותר. הרופאים והמוסדות מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית וכשאנחנו תובעים אותם או את המוסד וזוכים הם לא משלמים מכיסם. בסופו של יום, זו הסיבה שיש ביטוחים. אם לא נתבע, חברת הביטוח תישאר עם הכסף כי הרופא משלם את דמי הביטוח בכל מקרה.
חשוב לדעת - אם אתם לפני ניתוח, חייבים להחתים אתכם על טופס הסכמה מדעת. הטופס הזה מפרט פרטים רבים שחובה על הרופא לפרט, כגון: אופציות אלטרנטיביות להליך הרפואי, הסיכונים והסיכויים שבפרוצדורה הנ"ל, ועוד. אם לא החתימו אתכם על טופס, כאמור, יש לכם עילת תביעה. לדאבוננו, ברוב המקרים הרופא לא פוגש את החולה לפני הניתוח והחולה מוחתם על טופס עם הסברים כלליים בלבד בניגוד לדין, וזה חמור מאוד.
תאונות דרכים הן התחום היחיד בנזיקין שבו לא צריך להוכיח שמישהו אשם. גם אם הנפגע אשם הוא זכאי לפיצוי על נזק הגוף שנגרם לו. למה? כי כך המדינה קבעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. למעט חריגים, כל מי שנפגע בתאונות דרכים, זכאי לפיצוי אפילו אם הוא אשם בתאונה.
נהוג לחשוב כי עורך דין טוב צריך להיות "רע וקשוח", אך אין תפיסה שגויה מזו! התנהלות כזאת תגרום לעד להיות במגננה, להרגיש מאוים ולעשות דווקא. לעומת זאת, אם תהיה נחמד אליו, אפילו תחמיא לו, הוא יהיה משוחרר ורגוע יותר, ירגיש בנוח לענות וירצה לגמול לך טובה תחת טובה, על שהחווייה שלו לא הייתה כה רעה כפי שחשב. העצה הכי טובה שאוכל לתת הינה להתנהל בצורה אלגנטית באולם גם כלפי יתר השחקנים: בית המשפט ועוה"ד של הצד השני, שכן הדבר מלמד על אינטגריטי ומביא רק לתוצאות טובות. אנחנו מבלים חלק ניכר מחיינו באולמות ולא כיף לחיות בשדה קרב, לא לשופטים ולא לעוה"ד.
